ההכנות של הקבוצות בליגת העל בכדורגל לקראת עונת 2025/2026 (הבאה עלינו לטובה) נמצאות בעיצומן. בין אם מדובר במכבי תל אביב, הפועל חיפה, בני סכנין או עירוני טבריה, כל קבוצה בוחנת מחדש את הסגל והצוות המקצועי שלה במטרה להגיע מגובשת ובכושר הנדרש לקראת עונת המשחקים שתצא לדרך ב‑23 באוגוסט 2025.
לוח זמנים בליגת העל
- המשתתפות במפעלים האירופיים – האלופה מכבי תל אביב (מוקדמות ליגת האלופות), סגנית האלופה הפועל באר שבע (מוקדמות הליגה האירופית), מחזיקת גביע המדינה בית"ר ירושלים (מוקדמות הליגה האירופית) ומכבי חיפה שסיימה את העונה שעברה במקום השלישי (מוקדמות הקונפרנס ליג) – החלו את ההכנות שלהן כבר בתחילת יולי ואף קודם לכן. הן מקיימות מחנות אימונים באירופה, בשילוב משחקי הכנה מול יריבות מחו"ל, על מנת לבחון כשירות מקצועית, כושר גופני ועבודת צוות.
- משחק "אלוף האלופים", שהוא למעשה הסופר‑קאפ הישראלי, יתקיים ב‑13 ביולי 2025 באצטדיון בלומפילד. במשחק זה ייפגשו מכבי תל אביב, האלופה הנוכחית, והפועל באר שבע, מחזיקת גביע המדינה. מדובר במשחק מסורתי היוצר עניין ציבורי רב ומהווה חימום איכותי לקראת פתיחת העונה.
- טורניר גביע הטוטו, שמשמש כהכנה רשמית לקראת העונה, ייפתח ב‑22 ביולי עבור קבוצות ליגת העל, וב‑31 ביולי עבור קבוצות הליגה הלאומית. הטורניר מאפשר במה להתנסות טקטית, הרצת שחקנים צעירים ובחינת שחקני רכש חדשים.
- ליגת העל והליגה הלאומית ייפתחו באופן רשמי ב‑23 באוגוסט 2025, עם מחזור פתיחה שצפוי להוות יריית פתיחה דרמטית לעונה כולה.
- הלו"ז הצפוף בעונת 2025/2026, מחייב לגבש מתווה מדורג למנוחה וניהול עומסים, מתוך מטרה לצמצם פציעות ולהעניק תנאי התאוששות נאותים לשחקנים. העונה תכלול גם פגרות נבחרת ותקופות מוגדרות לחלונות העברות, מה שמחייב תכנון קפדני מצד כל המועדונים.
- בנוסף, צפויים גם מחזורי אמצע שבוע, במיוחד לקבוצות המשחקות במספר מסגרות – דבר שיגדיל את חשיבותו של סגל רחב ואיכותי. חלוקת עומסים והכנה מנטלית ארוכת טווח יהיו קריטיים להצלחה לאורך כל העונה.
העברות והסתגלות של שחקנים חדשים
חלונות הרכש
- המועדונים כבר פועלים בשוק ההעברות, מתוך הבנה שהשלמת הסגל בשלב מוקדם מקנה יתרון קריטי ביכולת ההכנה לקראת העונה. רכש מוקדם מאפשר למאמנים לבנות מערכים יציבים ולשלב את השחקנים החדשים בשיטות העבודה ובסגנון המשחק של הקבוצה. במקביל, הקבוצות מבצעות הערכות מצב שוטפות לגבי עמדות חסרות או שחקנים שצפויים לעזוב, ומגיבות במהירות בהתאם לצורך.
- חלק מהמועדונים בוחנים גם החתמות של שחקנים חופשיים ישראלים, בין אם מדובר בכדורגלנים ותיקים בעלי ניסיון עשיר בליגת העל או בכישרונות מהליגה הלאומית שמחפשים קפיצת מדרגה. מגמה נוספת היא לפנות לשחקני נוער מוכשרים שגדלו במחלקות הפיתוח של המועדון ולהחזיר אותם ממסגרות ההשאלה.
- לצד הרכישות, ישנה עלייה במספר עסקאות ההשאלה בין קבוצות ליגת העל, דבר שמקל על חלוקת עומסים תקציביים ומאפשר למועדונים לבחון שחקנים לפני ההחלטה על רכישה מלאה.
שילוב זרים
- שמירה על מכסת שמונה שחקנים זרים, עם אפשרות לשתף עד חמישה בהרכב, מחייבת ניהול מדויק. המאמנים נדרשים לא רק לשלב אותם מקצועית אלא גם להבטיח קליטה תרבותית ומנטלית טובה, כדי לשמר יציבות בחדר ההלבשה.
- מועדונים בכירים, כגון מכבי תל אביב, מכבי חיפה, הפועל באר שבע ובית"ר ירושלים, מתמקדים בזרים שיכולים לתרום מיידית ולהוביל את הקבוצה בשלבי המוקדמות של המפעלים האירופיים. הם מפעילים צוותי סקאוטינג יעודיים באירופה, דרום אמריקה ואפריקה, ומשתמשים בנתוני GPS, סטטיסטיקות מתקדמות וניתוח וידאו כדי לאתר מועמדים פוטנציאליים.
- לצד הגישה המסורתית, מועדונים רבים משקיעים כיום באנליזה מתקדמת ובסקאוטינג מבוסס דאטה. שימוש בבינה מלאכותית (AI) לזיהוי מגמות, הערכת התאמה טקטית, ומידול ביצועים צפויים הפך לכלי משמעותי בקבלת ההחלטות המקצועיות של יותר ויותר מועדונים בישראל. מערכות אלו מסייעות לזהות כישרונות צעירים לפני שהם פורצים בזירה הבינלאומית.
רפורמות קריטיות בליגת העל
העלאת רף התקציב
- התקציב המינימלי לקבוצות יועלה מ‑8.5 מיליון ש"ח ל‑15 מיליון (ובהמשך ל‑18 מיליון ש"ח). העלאה זו מהווה חלק ממדיניות כוללת של שדרוג הרמה המקצועית והניהולית של כלל המועדונים בליגת העל.
- המשמעות: אתגר משמעותי למועדונים קטנים, שנדרשים כעת להרחיב את מקורות המימון שלהם, להיעזר בתמיכה עירונית, לגייס ספונסרים ולשפר את המודל העסקי. עם זאת, הדרישה יוצרת גם תמריץ חיובי לפיתוח מקצועי, השבחת שחקנים והגדלת ההשקעה במחלקות הנוער.
- קבוצות רבות נערכות לכך באמצעות קמפיינים מיתוגיים, גיוס תרומות מהקהילה העסקית המקומית והידוק שיתופי פעולה עם המגזר הציבורי. יוזמות משותפות עם הרשויות המקומיות, משרד התרבות והספורט ומנהלת הליגות נועדו לסייע לקבוצות להתאים עצמן לרף החדש, תוך הקניית כלים ניהוליים, ליווי תקציבי וייעוץ פיננסי.
- יש לציין כי הגדלת התקציב המינימלי תאפשר למועדונים להחזיק סגלים עמוקים יותר, להגדיל את הצוות המקצועי, לשפר את תנאי האימון, ולהתמודד טוב יותר עם עומסי העונה.
פיתוח תחום הנשים וקבוצות הב'
- כל מועדון בליגת העל יצטרך להקים קבוצת נשים כחלק ממדיניות כוללת של הכללה מגדרית והרחבת הבסיס המקצועי של הכדורגל הישראלי. מדובר בשלב משמעותי בדרך להקניית שוויון הזדמנויות וליצירת מבנה אחיד שיכלול גם את כדורגל הנשים כחלק בלתי נפרד מהמועדון.
- חלק מהמועדונים כבר משתפים פעולה עם מועדוני נשים קיימים כדי להקים מערך מקצועי איכותי, תוך שילוב מאמנים מוסמכים, סקאוטינג ייעודי ותכניות אימון מקבילות לגברים.
- מעבר לכך, הרפורמה כוללת גם הקמת קבוצות ב' – קבוצות מילואים רשמיות שישמשו לפיתוח צעירים ושחקנים שחוזרים מפציעות או נמצאים מחוץ לסגל, ולשילוב הדרגתי של כישרונות ממחלקות הנוער. קבוצות אלו עשויות להשתלב בליגות הנמוכות (כגון ליגה א') כחלק ממערך מקצועי אינטגרטיבי שמאפשר ניוד גמיש של שחקנים.
- הקמת קבוצות ב' תסייע למאמנים לעקוב אחר שחקנים, תאפשר שמירה על כשירות של שחקני ספסל, ותפתח צינור קבוע להזנת הקבוצה הבכירה בשחקנים שכבר הותאמו לשיטה ותרבות של המועדון. בנוסף, היא תעניק לכדורגלנים הצעירים יותר דקות משחק – דבר שהוכח מחקרית כתורם להתפתחות מקצועית ומנטלית.
טקטיקות אימון והכנה מנטלית לליגת העל
- ההכנות המקצועיות של הקבוצות כוללות מחנות אימונים, משחקי הכנה ואת גביע הטוטו. עם זאת, כיום הן משולבות עם גישות חדשניות המתמקדות ביצירת שגרה מקצועית שלמה לכל שחקן. מחנות האימון עצמם הפכו לא רק לזמן להכשרה פיזית אלא גם למרחב לבניית זהות קבוצתית וגיבוש מערכים טקטיים מדויקים.
- מושם דגש רב על כושר גופני תוך שימוש בציוד מתקדם לניטור דופק, אחוז שומן, עמידות אירובית והתאוששות. המאמנים נעזרים בנתונים שנאספים בזמן אמת כדי לבצע התאמות אישיות לכל שחקן בהתאם לרמת הכשירות שלו וליעדים הגופניים שנקבעו לו.
- ניתוח ביצועים בווידאו הפך לכלי מרכזי. הקבוצות משתמשות בתוכנות מתקדמות לניתוח תנועות, זיהוי תבניות משחק חוזרות וחשיפת נקודות חולשה טקטיות. החומר הנצפה מנותח בישיבות מקצועיות עם שחקנים, לעיתים גם אחד על אחד, כדי לחדד את ההבנה של תפקידים במגרש.
- העבודה המנטלית מקבלת חשיבות הולכת וגוברת. חוסן נפשי הפך להיות לא פחות קריטי מכושר גופני, במיוחד בעונות עמוסות, מסגרות תחרות שונות ולחץ תקשורתי גבוה. המועדונים משקיעים בפיתוח כלים להתמודדות עם לחץ, התמדה תחת קושי ושמירה על ריכוז לאורך משחק שלם.
- יותר ויותר מאמנים נעזרים כיום בפסיכולוגים ספורטיביים ובמאמנים מנטליים כחלק ממערך האימון. חלק מהמועדונים אף משלבים סדנאות בתחום אינטליגנציה רגשית, דמיון מודרך וטכניקות נשימה, על מנת לשפר את קבלת ההחלטות תחת לחץ ולהגביר את תחושת המסוגלות.
- אימונים מותאמים אישית נעשים שכיחים יותר, תוך התאמה ביומכנית, פיזיולוגית ותזונתית. חלק מהמועדונים אף נעזרים בתוכנות AI לבניית תכנית כושר לפי פרופיל גנטי או נתוני עבר של פציעות, כדי לצמצם את הסיכון להיעדרויות ולמקסם את התפוקה על המגרש.
- השילוב בין אימון פיזי, טקטי, מנטלי ותזונתי יוצר מעטפת כוללת לכדורגלן המקצוען. זהו שינוי גישה מהותי שמסמן מעבר מגישה ריאקטיבית (של תגובה לבעיות) לגישה פרואקטיבית, שמטרתה למנוע בעיות מראש ולהכין את השחקן לכל תרחיש.
אתגרים צפויים לקראת עונת 2025/2026
- קבוצות קטנות יידרשו לעמוד בדרישות תקציב גבוהות יותר, מה שידרוש מהן לבצע קפיצה משמעותית ביכולות הניהוליות, הפיננסיות והתפעוליות שלהן. מעבר לדרישות הבסיס, יידרשו מועדונים אלו לייעל את תהליכי העבודה, להשקיע יותר במיתוג ובשיווק, ולהגדיל את ההכנסות ממקורות מסחריים.
- הפערים הכלכליים בין הקבוצות עלולים להתרחב, במיוחד נוכח הדרישות החדשות של מנהלת הליגות בתחומי תשתיות ותקצוב מחלקות הנוער. מועדונים עשירים יוכלו להעמיק את ההשקעה בסגל ובמתקנים, בעוד הקבוצות הקטנות עלולות להיאבק בהישרדות כלכלית.
- שילוב תחומי אחריות חדשים – כמו הקמת קבוצות נשים, תפעול קבוצות ב' והשקעה רחבת היקף במחלקות הנוער – מהווים אתגר ניהולי מורכב. מועדונים שעד כה ניהלו מערך קטן ואינטימי יידרשו לפתוח זרועות חדשות, לגייס אנשי מקצוע נוספים ולהקים מערכי תפעול חדשים, תוך שמירה על יעילות ושקיפות תקציבית.
- הקבוצות יתמודדו עם עומס משחקים ותחזוק סגלים עמוקים עם יכולת רוטציה. ניהול עומסים נכון, רפואת ספורט מתקדמת ושימוש בטכנולוגיות ניטור יהפכו להכרח. סגלים קצרים או לא מגובשים צפויים להיתקל בשחיקה מוקדמת, מה שעלול להשפיע על ההישגיות.
- אתגר נוסף הוא גיוס ושימור קהל אוהדים בתקופה של שינויים תכופים. מועדונים שיידעו ליצור חיבור רגשי וקהילתי עם הקהל שלהם יזכו מהם לתמיכה גם בעתות קושי ומשברים, בעוד קבוצות שיתקשו ביצירת נאמנות עשויות לאבד הכנסות פוטנציאליות ותמיכה קריטית.
- לבסוף, יש להביא בחשבון את השפעת השינויים על מרקם הליגה בכללותה. ככל שהפערים יתעצמו, ייווצר צורך בהסדרה רגולטורית, איזון תקציבי ושיתוף משאבים בין קבוצות, כדי לשמר תחרותיות והוגנות בליגה.
סיכום
עונת 2025/2026 בליגת העל מסתמנת כאחת המשמעותיות ביותר בשנים האחרונות, הן מבחינה מקצועית והן מבחינה מבנית. ההיערכות של הקבוצות איננה מתמצה רק בגיוס שחקנים או באימונים אינטנסיביים – היא משקפת מגמה רחבה הרבה יותר של מעבר למודל ניהולי וארגוני מתקדם, השקעה רב-מערכתית בתשתיות, אימוץ טכנולוגיות חדישות ושימת דגש גובר על רווחת השחקנים והקהילה הסובבת את המועדון.
במבט כולל, ניתן לזהות מגמה של התקרבות לסטנדרטים האירופיים הן בתחום הניהולי והן בהיבטים המקצועיים: תקני האצטדיונים, מערכי הרכש, עקרונות השקיפות התקציבית, והרחבת תחומי הפעולה החברתיים. הקמת קבוצות נשים וקבוצות ב' מהווה ביטוי ישיר לכך שליגת העל לא רק שואפת לשפר את הרמה – אלא גם לייצר שדרה רחבה, מגוונת ומתמשכת של פיתוח מקצועי ואנושי.
דרגו אותנו
0 / 5. 0