דייגו ארמנדו מראדונה היה אחד מגדולי שחקני הכדורגל בכל הזמנים, אפשר להגיד שהוא מייקל ג'ורדן של הכדורגל. הוא נולד בשנת 1960 בפרבר של בואנוס איירס, ארגנטינה, ונפטר ב-25 בנובמבר 2020. את הקריירה שלו התחיל בגיל צעיר בקבוצת ארחנטינוס ג'וניורס, ולאחר מכן עבר לבוקה ג'וניורס. היכולות של מראדונה כבר בגיל צעיר היו יוצאות דופן, מה שסלל לו את הדרך לגדולות. את הקריירה הבינלאומית התחיל בשנות ה-80. אז הנה כל מה שאתם חייבים לדעת על חייו ומותו של דייגו ארמנדו מראדונה, גדול שחקני הכדורגל בעולם.
קריירה בתור שחקן כדורגל
מראדונה נולד בבואנוס איירס, באחד מבין פרברי העוני במדינה. רק כשהיה בן 10 הוא כבר התגלה על ידי סוכן שחקנים, בזמן שהוא שיחק בקבוצת ילדים מקומית. לא עבר הרבה זמן עד שמראדונה וחבריו החליטו להקים קבוצה משלהם בשם "הבצלצלים". לאחר מכן, הצטרף למחלקת הנוער של ארחנטינוס ג'וניורס. מראדונה הפך לאגדת כדורגל כבר בהיותו נער. הופעת הבכורה שלו הייתה לקראת סוף גיל 15, התאריך המדויק הוא 20/10/1976. הוא נכנס בכלל בתור מחליף, וזה מה שנתן לו את התואר של שחקן הכדורגל הצעיר בתולדות הכדורגל הארגנטינאי.
לא עברו חמש שנים מהופעתו הראשונה עד שנקנה על ידי בוקה ג'וניורס במיליון וחצי דולר. מראדונה קיבל לא מעט הצעות מעבר לים, אבל באותה תקופה המשטר המקומי לא הסכים מסיבות פוליטיות לכך שהוא יעזוב. רק לאחר הפלת המשטר בשנת 1982, קנתה ברצלונה את השחקן הצעיר תמורת 4.5 מיליון דולר – מדובר על אחד הסכומים הגבוהים לשחקן באותה תקופה.
השחקן הצעיר דייגו ארמנדו מראדונה
נדמה היה בשנתיים הראשונות שההדים סביב השחקן הצעיר היו לחינם, השנתיים הראשונות שלו לא היו מוצלחות למעט זכיה בגביע בשנת 1983 לאחר ניצחון על ריאל מדריד בסופר קאפ הספרדי. מה שעוד פגע בתהליך שלו בתור שחקן מתחיל הייתה מחלת צהבת ופציעה קשה בקרסול שכמעט גרמה על הקריירה שלו. שנה לאחר מכן, גמר גביע המלך הספרדי הסתיים בצורה לא כל כך יפה, אם אפשר לומר אלימה לחלוטין ומי שהוביל אותה היה לא אחר ממראדונה הצעיר. לאחר מכן דרש שיעבירו אותו מברצלונה והסתכסך עם ההנהלה.
באותה שנה נרכש על ידי נאפולי תמורת 7.4 מיליון דולר, למרות כל הקשיים שהיו בהתנהלות השחקן עדיין הוא עבר את שיא ההעברות העולמי. הנהלת נאפולי לקחה את אחד הסיכונים המשמעותיים שלה באותה תקופה ובכלל, וזה השתלם לה. מראדונה עד מהרה הפך לכוכב הקבוצה והוביל אותה לשיא ההצלחה עם מגוון רחב של זכיות: 2 אליפויות הסרייה א', סופר קאפ האיטלקי, גביע אופ"א ואחרים. במהלך שהותו בנאפולי מראדונה מבחינת כדורגל היה בשיא שלו, אבל מצד שני ההתנהלות שלו רק החמירה. הוא המשיך לצרוך סמים, הוא קיבל לא מעט קנסות מהקבוצה על היעדרות, ילד מחוץ לנישואים ושיתוף פעולה עם עולם תחתון.
מראדונה עזב את נאפולי בשנת 1992, לאחר השעייה של 15 חודשים. לאחר מכן חתם השחקן בסביליה, נשאר שם עונה אחת. לאחר השנה חזר מראדונה לארגנטינה ולא עברה שנה אחת עד שהורחק פעם נוספת בשל שימוש בסמים אסורים. לאחר שלוש שנים מראדונה פרש.
על מדי נבחרת ארגנטינה:
בגיל 16 ערך את מופע הבכורה שלו במדי ארגנטינה, הוא היה מחליף שנכנס מול נבחרת הונגריה בשנת 1977. מאוחר יותר, לאחר שנתיים זכה עם נבחרת נוער באליפות העולם ביפן. כבר שם הוא סומן בתור מצטיין. מונדיאל 1982 בספרד היה הראשון שלו, והנבחרת הגיעה לשלב הבתים השני אך הפסידה לברזיל ואיטליה. מראדונה הבקיע שני שערים והורחק בכרטיס אדום במשחק מול ברזיל.
במונדיאל 1986 קיבל דייגו ארמנדו מראדונה את סרט הקפטן והוביל את ארגנטינה לזכייה לאחר ניצחון על מערב גרמניה בגמר. הוא הצטיין בטורניר עם חמישה שערים וחמישה בישולים, כולל שערים נגד איטליה, אנגליה (ברבע הגמר), ובלגיה (בחצי הגמר), ובישול שער הניצחון בגמר שהסתיים בתוצאה 3–2. הוא זכה בפרס כדור הזהב כשחקן הטוב ביותר. שני שערים שלו ברבע הגמר מול אנגליה הפכו לאגדיים: הראשון, "שער יד האלוהים" שכולנו מכירים את הסיפור מאחוריו, והשני, "שער המאה", בו עבר חצי המגרש וחמישה שחקנים.
במונדיאל 1990 באיטליה, מראדונה והנבחרת לא הציגו את אותה יכולת אך בסופו של דבר הגיעו לגמר (למרות פציעה בקרסול) . בחצי הגמר קרא מראדונה לאוהדי נאפולי לתמוך בארגנטינה ולא באיטליה, מה שגרם למחלוקת קשה. ארגנטינה ניצחה את איטליה, אך הפסידה 0–1 למערב גרמניה בגמר. במונדיאל 1994 בארה"ב שיחק מראדונה בשני משחקים והבקיע שער מול יוון, אך הושעה מהטורניר עקב שימוש באפדרין.
מראדונה גם ביקר בארץ, שלוש פעמים. ליתר דיוק, הוא ביקר ברמת גן עם נבחרת ארגנטינה מול נבחרת ישראל כהכנה למונדיאל. ב-1986 ניצחה ארגנטינה 7–2 (מראדונה כבש צמד), ב-1990 ניצחה 2–1 (מראדונה כבש שער אחד) וב-1994 ניצחה 3–0.
קריירה בתור מאמן:
לאחר שהושעה לא מעט פעמים בתור שחקן, מראדונה ניסה את מזלו בתור מאמן. הקבוצה הראשונה שהייתה תחת הפיקוד שלו היא דפורטיבו מנדיזו'. לא עבר הרבה זמן עד שמראדונה עזב את הקבוצה לאחר שהיה סכסוך בינו ובין נשיא הקבוצה. לאחר מכן היה המאמן של ראסינג קלוב, אחת מבין הקבוצות הבכירות בליגה הארגנטינאית. ב-2008 מונה למאמן נבחרת ארגנטינה, שזה היה אחד מהתפקידים הנחשקים באותה תקופה. למרות שהיו מאמנים מנוסים ממנו שהתחרו על התפקיד, הוא הצליח לאמן את הנבחר במקום בו גדל.
המשחק הראשון של דייגו ארמנדו מראדונה היה עם ניצחון של 1:0 על נבחרת סקוטלנד. אבל הניצחון הראשון לא באמת הראה את היכולות אם חוסר היכולות שלו בתור מאמן. במוקדמות מונדיאל 2010, הנבחרת של ארגנטינה לא הציגה ביצועים מרשימים, מתוך שישה משחקים היא הפסידה ארבע פעמים לברזיל, פרגוואי, אקוודור ובוליביה. הנבחרת ירדה למקום החמישי במוקדמות, אך העפילה לגמר ברגע האחרון.
במונדיאל ניצחה בשלב הבתים את הנבחרות הבאות: יוון, קוריאה הדרומית וניגריה. היא סיימה את שלב הבתים בצורה טובה, ואף גברה על מקסיקו בשמינית הגמר. אבל זה לא תפס הרבה זמן עד שהפסידה 4:0 בהפסד מביש לנבחרת גרמניה. לאחר המונדיאל מראדונה התפטר מהתפקיד או ליתר דיוק פוטר.
לאחר שפוטר החל לאמן בדובאי בקבוצת ואסל. אבל גם כאן דרכו לא צלחה, לאחר שנה בלבד הוא פוטר מתפקידו. עברו 5 שנים עד שמונה למאמן פעם נוספת לפוג'יירה, הפעם הצליח מראדונה להוביל את הקבוצה למקומות טובים, היא הגיע למקום השלישי בתום העונה. עם זאת, הקבוצה איבדה את המקום השני במחזור הסיום ועוד טרם עלתה לפלייאוף מראדונה התפטר מתפקידו. מראדונה המשיך לאמן מספר קבוצות, אבל גם שם דרכו לא הצליחה בצורה משמעותית. הקבוצה האחרונה שאימן היא חימנסיה לה פלאטה, קבוצה מהליגה הארגנטינאית הראשונה, הוא אימן בה עד שנפטר בשנת 2020.
למרות הכל דייגו ארמנדו מראדונה
למרות שעבר לא מעט בחייו, בין אם מדובר על סמים או שערוריות כאלה ואחרות. עדיין, מראדונה נחשב בארגנטינה לסמל, ובכלל בעולם. יש אפילו מי שמכנה אותו "אלוהים". הוא נושא שיחה לכל דבר ועניין בתחום הכדורגל, הוא מוזכר בסרטים, ספרים, שירים ותמיד יהיה סמל שחרוט בעולם הכדורגל. אבל לא רק בארגנטינה הוא נחשב לסמל מיוחד, גם התקופה שלו בנאפולי עדיין מהווה סמל לאיטלקים. מראדונה נחשב לשחק האהוב ביותר של הקבוצה, המועדון בסוף שנת 2005 החליט אפילו שאף שחקן לא ילבש את החולצה עם המספר 10, המספר של מראדונה בזמן ששיחק בקבוצה.
החותמת שמראדונה השאיר היא כל כך בולט ושגורה בפה שלנו. כשאנחנו רואים שחקן צעיר שעושה מהלכים טובים וצופים לו עתיד, אנחנו ובעיקר בארגנטינה מכנים אותו "מראדונה הצעיר" או "מראדונה הבא". מבנה הגוף וצורת המשחק של מראדונה מוכרת לכולנו היטב. מראדונה תמיד היה נושא להשוואה כשמדובר על כדורגל, השוו בינו ובין ליונל מסי לא מעט. שניהם נמוכי קומה, בעלי משקל דומה ושניהם היו אגדה עם בחייהם.
האהבה וההערצה של הארגנטינאים כלפי דייגו ארמנדו מראדונה התבטאו לא רק בזמן קריירת הכדורגל שלו, אלא גם לאחר מכן. גם לאחר שנפטר בשנת 2020, כל המדינה הייתה באבל לאומי ואלפים ליוו את גופתו בבית הנשיא בבואנוס איירס. כל האירוע המתוקשר היה קיים, ואנחנו בטוחים שככה בדיוק מראדונה היה רוצה ללכת מהעולם.מראדונה היה הרבה יותר מכדורגלן. הוא היה סמל, גיבור ומקור השראה שהשאיר חותם עמוק על ההיסטוריה והתרבות של המדינה. הוא היה סמל תרבותי שהתבטא על המגרש ומחוצה לו. הוא התבטא בנושאים חברתיים ופוליטיים, תמך במעמדות הנמוכים והתבטא נגד עוולות חברתיות, דבר שהוסיף למעמדו כאייקון תרבותי ולאומי.
חיי המשפחה של דייגו ארמנדו מראדונה
דייגו מראדונה היה דמות משפחתית מורכבת, אך מלאת חיים. הוא נולד ב-30 לאוקטובר בשנת 1960 בארגנטינה. היו לו שש אחים ואחיות. מראדונה היה נשוי לקלאודיה ויאפאנה עד 2004, היו לו שתי בנות, דלמה וג'יאנינה. לאחר שהתגרש מאשתו, מראדונה ניהל מערכות יחסים שונות, היו לא כמה ילדים נוספים ואך כמה שערוריות הקשורות בדברים דומים. בשנת 2021, נחשף רומן בין דייגו מראדונה לקטינה קובנית בתחילת שנות ה-2000. היא אמרה שהוא גרר אותה לשימוש בחומרים אסורים. בנוסף, הייתה לו גם מערכת יחסים עם רוציו אוליבה, היא עצמה הייתה כדורגלנית. השניים נפרדו בשנת 2018, ובהמשך השנים התגלה שלמראדונה היו עוד כמה ילדים, סך הכל שמונה ילדים מאמהות שונות.
סמים ובעיות בריאותיות
דייגו ארמנדו מראדונה היה מכור לקוקאין כמעט 20 שנים. לכאורה הוא השתמש בסמים בברצלונה בשנת 1983, זה מה שדרדר את הקריירה שלו, גרם לו לבעיות עצבים ולעבור מקבוצה לקבוצה. בנאפולי היה משתמש בסמים באופן קבוע, מה שהוביל למשחקים פחות טובים במהלך השהות שלו בקבוצה. לאחר פרישתו המצב שלו המשיך להתדרדר, במהלך חופשה באורוגוואי הוא אושפז לאחר שקיבל התקף לב. לאחר בדיקות התגלה שנמצאו אצלו שרידים של קוקאין, סביר להניח שהם אלו שגרמו לו התקף לב. מראדונה גם סבל מהשמנת יתר, עד שעבר ניתוח להצרת קיבה בשנת 2005. פעם שניה אושפז בבית חולים בשנת 2007, כשחלה בצהבת. נדמה היה שמצבו משתפר, הוא העיד בטלוויזיה שהפסיק לצרוך סמים. בשנת 2020 אושפז פעם נוספת, אך נפטר לאחר שלקה בדום לב. מראדונה נקבר בבית העלמין בז'ה ויסטה, בפרברי בואנוס איירס. חצי שנה לאחר מותו הוחלט להגיש כתב אישום נגד שבעה אנשים מהצוות הרפואי שטיפל בו לפני מותו, נגד חלקם באשמת רצח. שמו של טורניר גביע הליגה בארגנטינה שהתקיים בעת מותו שונה באותה עונה ל"גביע מראדונה".
דרגו אותנו
0 / 5. 0